Home Blog

"אתם מבינים כמה עדין הקרוואן?" הסביר ההזבנד לילדים תוך כדי נהיגה, "תיזהרו לא לשבור כלום… הם יחייבו אותנו על כל שבר! שום דבר לא בכוח, הכל בעדינות ולאט לאט… "

יום ראשון, שעה ראשונה לטיול, ההזבנד נכנס בהתרגשות לקראוון… והופ! הוא מסובב חזק מידי את ידית דלת השירותים ופשוט עוקר אותה מהמקום! כוווולם בהלם (בין בכי לצחוק) והילדודס כנראה חושבים: "מזל שאבא הראשון ששובר פה משהו…"

כך התחיל לו מסע מרתק של 9 ימי קרוואן עם ידית דבוקה בסרט שחור והמון המון סבלנות…

מאיפה להתחיל בעצם? אולי מהשאלה שנשאלתי הכי הרבה פעמים, "איך הגעתם לרעיון הזה – טיול קרוואנים?"

אז ככה, בקיץ האחרון חגגנו למתבגר בר מצווה (מאתגר, מרגש וכו', אבל זה כבר לפוסט אחר). מרוב עיסוקים ותוכניות סביב החגיגה לא יצא לחשוב על טיול משפחתי בחו"ל. מתוקף היותי חובבת ידועה ובלוגרית מסורה בעולם האינסטוש, צפיתי בסטורי מהמם של חברה לפני מספר חודשים, כשהיא ומשפחתה הנהדרת עושים טיול קרוואנים בספרד. באותו רגע זה נחרת בזכרוני, ופתאום בחודש יולי זה צץ!

מפה לשם, אחרי שיחות עם החברה העברתי את האינפו להזבנד, הבנו שיש פה פוטנציאל לחוויה יוצאת דופן וחייבים ללכת על זה. אבל קודם, כך החלטנו, ננסה בישראל. גם משום שלכבוד בר המצווה חשוב שהמתבגר יחווה השתרשות ואת ארץ ישראל לאורכה, וגם כדי לבדוק איך זה בכלל זורם לנו כמשפחה, שש נפשות, "תקועים" ביחד טוונטי פור סבן, למשך יותר משבוע.

בכל רגע נתון, כך ידענו, אם פתאום נמאס מהעניין, אנחנו במרחק שעתיים נסיעה והביתה.

יום שישי:

ההזבנד: "שומע? אני מעריך שנהייה אצלך ב-9 בבוקר גג."

שי: "וואללה? כזה מוקדם…? אחלה, תן צילצול כשאתם פה."

מה שלא ידענו באותו רגע, זה שלצאת עם קרוואן מאובזר פלוס משפחה שלמה, ולהשאיר בית במצב נורמלי פלוס החום של אוגוסט לוקח קצת יותר זמן מיציאה רגילה, בערך ארבע שעות יותר.

בשעה 13:00 בדיוק חצה הקראוון את מושב שאר ישוב ברמת הגולן, בדרכו לתחנה הראשונה, מתחם הקראוונים "בצל המישמיש."

המקום קסום (ומוצל!), מאובזר היטב, חיבור למים וחשמל, ואפילו השירותים והמקלחות נקיים. מתחם אינטימי וקצת יותר אקסקלוסיבי (אם אפשר להשתמש במילה הזאת לתאר מתחם קרוואנים), בהחלט נחיתה רכה למסע ארוך.

יום שבת:

קיאקים בכפר בלום. המים קרים ונעימים, המסלול המשפחתי זורם בכיף כולל "מפל" קטנטן ביותר אבל בהחלט מוסיף עניין. בסוף המסלול עוד שפע אטרקציות כמו אומגה לתוך המים, סרט ב -7 מימדים וכו'. שווה לקנות כרטיסים מראש.

לקראת ערב, טיול רגלי מקסים בתוך שאר יישוב מוביל לשביל מטורף עם במבוקים ענקיים, כל הדרך עד שטובלים בנחל הבניאס.

 

יום ראשון:

מקפלים ציוד, מתארגנים מחדש ועוברים דירה. הכיוון: כינרת.

אין ספק שהמשפט "אין דרך אל האושר – האושר הוא הדרך" מקבל משמעות עמוקה יותר בטיול הזה. היעד הבא חשוב, אך הנסיעה חשובה לא פחות. ההתבוננות החוצה, ההנאה מהנופים המשתקפים, ההבחנה בשינויים, ובעיקר – האתגר איך להשאיר את הילדודס מנותקים מהטלפונים בזמן הנסיעה!

מתחם שני: חניון ירדן כנרת

מתחם קרוואנים יחסית גדול, אשר מצידו האחד זורם נהר הירדן ומצדו השני הכנרת. נהנינו יותר מהירדן הצונן והנקי מאשר הכינרת מלאת הצמחייה (דבר המומחה: כמות הגשם הגדולה בחורף האחרון הביאה את קו המים של הכינרת אחורה אל נקודות שכבר שנים לא ראו מים ושגידלו צמחייה). המקלחות והשרותים נקיים אבל פה בהחלט כבר ירדנו ברמה… קצת יותר סטייל גדנע.

העברנו שעות בקפיצות למי הירדן, אך טיפ לפעם הבאה: המים עמוקים וצריך מזרון ים או כל דבר שצף כדי להציל את המצב.

הספקנו גם להגיע לפארק המים בחוף גיא. האמת שאני לא ממש חובבת גדולה של הז'אנר #חםצפוףדביקמלאערסים סטייל. אבל פה להפתעתי היה יחסית ממש ריק (כנראה בגלל שבאנו בתשעה באב). היה מרווח, נעים, זורם ובעיקר – ידענו לעזוב בזמן לפני שהמקום מתמלא והילדודס רעבים/עצבנים.

יום שני:

עוברים דירה בשנית, הפעם הנוף מהבקעה משתנה לחוף ים משגע עם מתחם קראוונים על צוק – חוות מועדון הגלישה בבית ינאי.

מתחם היפסטרי-שנטי עם נוף שמשקיף מצוק גבוה אל הים התיכון. חיבור למים וחשמל, מקלחות ושרותים במצב נורמלי. בונוס מפתיע – מטבחון פתוח ומאובזר לקרוואניסטים.

היה כיף (עבורי) למצוא אזור קניות אורגני. המקרר הקטן שלנו כבר התרוקן והייתי חייבת השלמת מצרכים, וזו הייתה דרך נחמדה להכיר את האזור…

במתחם עצמו יש סטודיו ליוגה (כלול במחיר), מומלץ ביותר ומתאים לאוירה. אבל שם, על הצוק והחוף בבית ינאי, הפעילות הכי מושלמת היא: The art of doing nothing

החוף מושלם, אינסופי, נקי, נעים, אינטימי לשרוץ בו ועם וייב של חו"ל. המון רגעים של "וואוו, פשוט כיף לי פה!" מכירים את התחושה הזו? כנראה שזמר אחד מאוד מפורסם (שהיה סופר-נחמד איתנו והילדודס) מזדהה עם התחושה הזו. הוא "חי" שם על החוף בשלווה, ממש מעורר קינאה והתפעלות. מאוחר יותר גילינו שהוא גם כתב על החוף הזה בשירו האחרון!

 

יום שלישי:

עוברים בית ,again הפעם הנסיעה כבר הרבה יותר ארוכה. כביש ירושלים, דרך יריחו… עם עצירות לקרטיב לעידוד, עצירת חובה לסלט ארומה, הרבה "משחקי אוטו" סטייל כן-לא-שחור-לבן, אסוציאציות, זיהוי שירים, טריוויה ועוווווווד. (מישהו אמר לי שעוד נתגעגע לזה…)

…ובסוף מגיעים לחמי עין גדי, ים המלח.

לא יודעת מאיפה להתחיל… המממממ אז ככה – המתחם עצמו ענק אבל אנחנו היינו הקרוואן היחיד(!), משמע המשוגעים היחידים שמגיעים לשם בקראוון. חיבור לחשמל בלבד בלי מים… אז נאלצנו להיות מאוד יצירתיים בקשר לזה… אבל אין כמו תנאי שטח להגברת החוויה, ועל הדרך התייבשות קלה והדרגתית שלי.

לאחר ההתמקמות יצאנו לעין בוקק לטבילה בים המלח. צפנו, הרגשנו את השמנוניות של המים, את הצריבות הקטנות בכל שריטה בגוף ולסיום – נמרחנו בבוץ.

חובה קפיצת גלידה-לעידוד בקניון החדש וגם לקבל קצת מזגן לוריד.

חזרנו למתחם בלילה. כאמור, היינו הקרוואן היחיד ואין נפש חיה ברדיוס של קילומטרים… שינה מאוד קלילה עם עין אחת פקוחה. יחד עם זאת, לפתוח את דלת הקרוואן מוקדם בבוקר ולראות רכס הרים משגע מצד אחד ובעבר השני את ים המלח – זה עוצר נשימה (כאילו ממש עוצר נשימה כשמקבלים גל חום לפנים).

יום רביעי:

קמנו היישר לספא! חמי עין גדי, מתחם חמוד, נקי, מסודר ועם בריכות גופרית בניחוח של ביצה סרוחה (מסריח מסריח, אבל לפחות מרגישים את הבריאות שבעניין).

מפה עברנו שוב בית…(כן, שוב), הפעם דרך כביש הערבה.

נוף מדברי ומשגע של הרים עצומים בגוונים של חום. שוב עצירת קרטיב לעידוד, שוב ארומה לסלט ושוב משחקי טריוויה/כל אחד בוחר שיר בתורו.

אז מסתבר שקילומטרים בודדים לפני אילת, אם פונים ימינה (ככה אמר הווייז) מגיעים לפארק מטורף-שלא-ידעתי-על-קיומו- פארק תמנע.

הנסיעה אל המתחם מטריפה בייחודה, נוף הררי בגווני חמרה משגע, דרך מיוחדת עם סלעים והרים בצורות שונות. שוב היינו הקרוואן היחיד, עם חיבור לחשמל וחיבור חלקי למים (החבר'ה הנחמדים מלאו לנו את מיכל המים שבקרוואן). השרותים/מקלחות היו ממש נקיים ומרווחים ושמחנו לגלות במתחם מסעדה חמודה עם אופציות למנות ללא גלוטן.

עם רדת החשכה החל "פסטיבל ליל הכוכבים." אירוע מיוחד עם מתחמים שונים העוסקים בכוכבי לכת. שכבנו בתוך פלנטריום, ראינו גשם של מטאורים, צפינו בירח דרך מיקרוסקופים ענקיים, שיגרנו טיל לשמיים, ושמענו הסברים על פלוטו, שבתאי ועוד כמה כוכבים שכנראה רק הקטנצ'יק שלנו זוכר את שמם. הלכנו לישון מאוחר למרות שלמחרת…

 

 

יום חמישי

4:30 לפנות בוקר, ההזבנד מעיר את כולנו לטיול זריחה עם מסלול הליכה בהרים. בשלב זה של הטיול אני כבר חצי קלאץ', בדרגת התייבשות בינונית ועם 42 מעלות בחוץ, בפנים ובכל מקום.

החבר'ה חזרו לקראוון ערניים מידי ל-7:00 בבוקר, כך שדבר הוביל לדבר ומצאנו את עצמנו פותחים את המצפה התת ימי באילת.

זו כבר מסורת שבאילת אנחנו מגיעים למצפה התת ימי, אחד המקומות הקסומים. האקווריום הענק ריתק אותנו שוב לדקות ארוכות, ושוב התלהבנו מהכרישים, סוסי הים, המדוזות, וכו'. הכל מלהיב ומרתק, אך ה-אטרקציה היתה לבחור צדפה, לפתוח אותה בזהירות ולמצוא בפנים פנינה אמיתית (ואולי גם שתיים עם קצת מזל).

כמובן שלא ויתרנו על שופינג והחלקה בקניון הקרח וסיבוב לילי בטיילת של אילת (זוכרים את דעתי על פארק מים? אז גם לא חובבת את הז'אנר הזה), כשהילדודס נהנו למצוא בשוק מזכרות מאילת לחברים ולעצמם.

יום שישי:

ההזבנד מקפיץ מוקדם בבוקר את המתבגר לשדה התעופה החדש של אילת, שיספיק להגיע לבר מצווה של חבר במרכז הארץ. בינתיים אני בהתרגשות מארגנת את הקרוואן לנסיעה חזרה צפונה.

We're heading home!

ההזבנד מבריג/משחרר/מסובב/מנתק/מהדק את הקראוון לאוטו כמו מקצוען אמיתי, עם נסיון של שבוע.

מפה מזדחלים בנסיעה איטית ביותר צפונה עם עליות וירידות והרבה פעילויות אוטו. שאלות ומחשבות על דברים שראינו בתחילת הטיול, מרגיש כאילו זה היה לפני שנים.

בדרך אספנו את המתבגר מהמרכז, והמשכנו בדרכינו אל היעד הבא, שם נפרדנו יפה יפה מהקרוואן שהיה לביתנו במשך 9 ימים. פתאום, לנסוע באוטו בלי לגרור משקל של 1.2 טון הרגיש כאילו זכינו באוטו חדש.

Home sweet home

מה אני יגיד לכם? אין, אבל אין כמו בבית! המיטה שלנו, השירותים שלנו, המטבח שלנו – והכל נקי! אין אבק! ללא ספק הלילה הראשון בבית הרגיש כמו בית מלון 5 כוכבים ++.

לקח לי זמן לשחרר את הפוסט הזה, מכמה סיבות.

  1. ידעתי שזה הולך להיות פוסט יחסית ארוך.
  2. בין לבין נכתבו עוד פוסטים / מתכונים / צילומים.
  3. החיים עצמם, סיום אוגוסט ותחילת שנת הלימודים.

אבל יותר מהכל, הייתי בעיקר צריכה זמן לעכל ולעבד את החוויה המטורפת שעברנו. ועדיין קשה לי להסביר במילים עד כמה מיוחד היה, כמה מגבש, כמה חוויות אינסופית כמשפחה, כאינדיבידואל, כהזבנד אנד וויף ובין אחים.

והחלק המפתיע של הטיול, הוא שלאט לאט הילדים בעצמם כבר עזבו את הסלולרי בלי שנבקש (או נאיים)! בנסיעות בדרכים, ממש מדברים, מנהלים שיחות, מתבוננים לנופים למרחבים, מי היה מאמין? אספנו וצרבנו בזכרון המשפחתי אינסוף בדיחות, צחוקים, עצבים, חום, לחץ, עייפות, שמחה, אהבה, סבלנות ומיליוני תמונות + סטורי שווה.

אם אתם מרגישים שבא לכם (כמו שלי קרה לפני מספר חודשים) טיול קראוונים, אם אתם מהזן המשוגע שמתעניין בזה, כנסו לאינסטוש שלי, ב- highlights תמצאו אינפורמציה וסטורי של הטיול, ובנוסף כמובן אפשר לכתוב לי עם כל שאלה שעולה.

עוד קצת תמונות…

ארומה בכל הכוח בעיקר בגלל שזה פשוט נוח! ארוחות קלילות, בריאות וגלוטן פרי

הפתעה נחמדה, כביש 6, פלאפל בריבוע טעים בטרוף וגלוטן פרי

כמובן שהמטבחון הקטן בקרוואן שירת אותנו הרבה יותר ממה שחשבתי

ארון עזרה ראשונה…

ובכדי להרגיש בבית עשיתי לק!

 

מכירים את זה שיש מאכלים, קינוחים או משקאות שאתם אוכלים בחוץ וכל פעם בלב אומרים "אני חייבת להכין כזה בבית… זה כל כך פשוט!" ואז עוברת… דקה ושכחתם מהמחשבה הזו?

אז המשקה הקליל והמצנן הזה קבוע בהזמנות של ההזבנד והילדודס כשאנחנו מחוץ לבית בימים חמים כמו החופש הגדול. הקטן שלנו (הקמבודי, המדען, היפני) מאוד אוהב לבקש ממני שאכין לו מאכלים / קינוחים לפי החשקים שלו (קצת כמו הריונית בחודש 9) ואני כהרגלי… מצייתת. חלק מהאמהות אוהבות שהילדודס  מבקשים שנכין להם משהו טעים לאכול. לי אישית זה חייב להגיע בשעת רצון… אחרת… אוכלים מה שיש (וכנראה שנולדתי עם שעת רצון 24/7). מפה לשם, סוף סוף הגיע הרצון והכנתי לימונענע גרוס כמו במסעדות! ואפילו עם שידרוג ביתי קטן, ללא סוכר מלאכותי! קבלו מתכון סופר בריא, מלא בויטמין C ונוגדני חימצון.

במקום לימון השתמשתי בליים אורגני. למה ליים? כי ידוע שהוא יותר בריא מהלימון (ואני לא מזלזלת בלימון אפילו לרגע! כל בוקר אני עושה שוט לימון עם מים חמימים כבר שנים). הליים נטול גלעינים, עם כמות גדולה של מיץ, בעל טעם חמצמץ מעודן וארומה שאין כמותה.

במקום סוכר מלאכותי השתמשתי בסירופ מייפל טהור, שמכיל מינרליים טבעיים, אשלגן, ברזל, מגנזיום, חומצות אמינו ועוד. האינדקס הגליקמי שלו לא גבוה יחסית לסוכרים אחרים, אולם גם פה אין להפריז כמובן.

מתכון ללימונענע גרוס:

3 ליים חצויים – הורדתי את הקצוות וקליפה מעט, כלומר השארתי חלקים של קליפה

3 כפות סירופ מייפל טהור אורגני

1 כוס עלי נענע

2 כוסות קרח

לערבב הכל בבלנדר, להנות ולהרגיש על אי בהוואי

 

חלק ראשון;

הקמבודי הקטן (ממגוון הכינויים לבן הזקונים: קמבודי, יפני, המדען וכו') סוף סוף מגלה אילו פירות הוא אוהב! שזה פשוט אושר פנימי עבורי אחרי שכבר חשבתי שהילד לא מתחבר לפירות… אז מסתבר שהוא בקטע של פירות קיץ.

בטופ-פייב שלו יש ליצ'י, תפוח ירוק חמוץ, אבטיח (אבל רק החלק הלבן שזה הזוי כי מי אוהב את זה?! לזכותו ייאמר שזה החלק הבריא יותר) ומנגו. אבל לא סתם מנגו אלא 3-4 מנגו'ס ביום!

חלק שני;

לאחרונה ההזבנד ואני משכימים קום (ממש משכימים וממש קום, 05:30 בבוקר) והכי מדליק שגם הילדודס! כן כן, עלינו על פטנט (כאילו אנחנו המצאנו את זה חחח) ומגיעים לים כבר בשש בבוקר. הים ריק, שקט, נעים ועם גוונים של כחול אפור. האויר אפילו טיפה קריר ומה שמדהים זה שהמים מחים.

אבל הכי חשוב, גילינו שמתחת לחול שעליו אנחנו יושבים/עומדים, יש עולם שלם של סרטנים! הם בונים מחילות בצורת האות Y (לפי הסבר של ההזבנד שטרח לבדוק ביוטיוב!) ואם יושבים בשקט אפשר ממש לראות אותם יוצאים מהמחילות ומסתובבים על החוף. תעסוקה של שעתיים עבור הקמבודי בזמן שהאחים שלו תופסים גלים.

כל זה מוביל לכך שכשחוזרים הביתה כולם רעבים! זה זמן מצויין לתדלק את הגוף בויטמינים, מינרלים וסוכרים איכותיים להמשך היום.

קבלו מתכון קליל וטעים לסמודי מנגו בריא לימי קיץ חמים:

2 מנגו (ללא גרעין וקליפה)

1 בננה קלופה

2 כפות חמאת שקדים

חופן נבטי חמניה

חופן עלי תרד

1 כוס קרח

1 כוס מים קרים

הכל לבלנדר ובתאבון

(נ.ב. אם רוצים שהסמודי יהיה סמיך – להוסיף פחות מים)

נישנושים נוספים אחרי הים מתוך האינסטוש שלי

תעקבו אחרי באינסטוש, אני מעלה סטורי של כל המתכונים

קבלו את מר. קראב חחח

 

מי שעוקב אחרי באינסרגרם יודע שאין יום שאני לא מכינה סלט, זה ממש בשגרה היומית שלי. ככה בעצם אני מתחילה לבנות את ארוחת הצהריים / ערב, עם סלט. מכיוון שקצב הסלטים בבית רץ בקצב גבוה, לרוב אני לא מספיקה לכתוב או להעלות לבלוג… וזה קצת מבאס. טוב שמספיקה להעלות לסטורי.

עכשיו קבלו סיפור אישי.

הבוקר סוף סוף התיישבתי מול המחשב כדי לעבוד על הבלוג שלי ולקבל קצת השראה עצמית. עברתי, דפדפתי, כתבתי, קראתי, התייעצתי (עם ההזבנד כמובן), קצת גלשתי (בכל זאת הייתי חייבת לבדוק את עמוד הפינטרסט שלי) ומפה לשם הגעתי למסקנות ש- א' אני צריכה לעשות את זה יותר (החופש הגדול אינו תרוץ!) ב' אני ממש נהנית משלבי היצירה (דבר מוביל לדבר) ו- ג' אני, שירה ארבל בת 40… מכורה לאינסטוש.

כי בין כל היצירתיות הזאת כל הזמן חשבתי "וואיי היום יום חמישי והבוקר לא העלתי תמונה לפיד."  מה שהוביל אותי לשוטט באלבום התמונות הלא נגמר שלי בחיפוש אחר תמונה ראוייה לפיד (שאכן מצאתי… וגם שם כתבתי Confession קטן, לכו להציץ…).

בקיצור, הגעתי לתמונת הסלט הקיצי המושלם הזה שהכנתי לפני מספר ימים. פתאום נזכרתי שבכלל בעצם מאוד רציתי להעלות את המתכן הקליל הזה לבלוג. אז הנה מתכון לסלט קיצי בחמש דקות.

מתכון:

4 מלפפונים חתוכים גס

10 עגבניות שרי פרוסות

1 אבוקדו גדול חתוך לקוביות

1 בצל קטן פרוס דק

2 כפות שטוחות של צלפים קטנים (אפשר למצוא בחנויות טבע)

1 כף שטוחה של קצח

לרוטב:

1 לימון גדול סחוט

2 כפות שמן זית איכותי

1 כף שמן אבוקדו איכותי

מלח ורוד לפי הטעם

 

מעניין אם אתן מכירות את זה… שוכבת עייפה גמורה במיטה, כמעט נרדמת… ואז מתחילות מחשבות: מה אכין לצהריים מחר? צריך להפשיר משהו? עוף, או דג? יש קניות בבית? ולסיום הגדול, יש לי בכלל מה לתת לילדים לארוחת עשר מחר?

וכך כל בוקר… אתגר ה- Lunch Box

אתגר שיהיה ללא גלוטן (צליאק וכאלה..)

אתגר שיהיה בריא (בלוג לייף סטייל וזה…)

אתגר שיהיה טעים (משתדלת…)

אתגר שיהיה מגוון (שיהיה מה להעלות לאינסטוש…)

אתגר להספיק להכין על הבוקר (כל בוקר!)

אתגר שפשוט יאכלו את זה! (תאכלו את זה goddammit!)

אין סוף אתגרים כהורים…

במתכון הזה נתקלתי לראשונה במגזין מנטה, בגרסא קצת שונה. החלטתי לנסות אותו וכדי להקל על עצמי ניסיתי להכין אותו הכי קל והכי זריז שאפשר. לאחר מספר ניסיונות יצא המתכון המושלם. באמת קלי קלות, ברגע שתנסו, מאמינה שתאמצו אותו.

בקערה עמוקה משרים חבילה שלמה של כוסמת ירוקה אורגנית (500 גרם) עם מים, כאשר המים מכסים את כל הכוסמת.

משרים במשך 4 שעות או יותר – אני מתכננת מראש ועושה זאת לפני שאני הולכת לישון, כך שבעצם משרה אותו בלילה.

פעם אחת במהלך ההשריה להוציא חלק מהמים שבקערה (לא עם מסננת) ולהוסיף שנית מים שיכסו את הכוסמת להמשך ההשריה.

לאחר 4 שעות של השריה, מוציאים את רוב המים (לא הכל), מעבירים 2 כוסות מהכוסמת עם מעט המים שהשארנו לבלנדר, מוסיפים חצי כפית מלח ורוד ו- 1/3 כוס מים צלולים.

מערבבים היטב עד שהופך לעיסה, העיסה אמורה להיות לא נוזלית מידי ולא סמיכה מידי.

מחממים מחבת טפלון – אין צורך לשמן, עם מצקת לצקת כמות מן העיסה למחבת כמו קרפ.

ממתינים דקה עד שנראה מוכן והופכים לצד שני כמובן.

טיפים:

לאחר שמניחים את העיסה במחבת, יש להמתין שניה ורק אז לפזר את העיסה לאט כמו קרפ.

ניתן להוסיף תבלינים לעיסה בבלנדר כגון כורכום, פפריקה, אורגנו וכו'.

ניתן למלא את הטורטיה עם ירקות, חביתה, עוף קצוץ וכו' או ללכת על מתוק ולמרוח ממרח שוקולד – שזה תמיד טעים!

אני מעלה מידי יום מתכונים והסברים באינסטגרם ובפייסבוק, תרגישו חופשי לעקוב, לעשות לייק, שייר וכמובן לשאול שאלות או לשתף אותי במתכונים.

 

הקערה משמאל עם כוסמת בהשריה

 

  

 

 

 

 

המתכון הזה נולד הכי מהר אֶבֶר (הלוואי והלידות שלי היו כאלה קלות). קצת גשם, קצת קור, ומיד מצאתי את עצמי רצה למטבח. הוצאתי רכיבים, שילבתי, צילמתי (לתעד – זה כבר חלק מהשגרה) ערבבתי (בערך, לפי העין), יצרתי עיגולים עיגולים, והופ לתנור.

פשוט ככה, בלי רכיבים מיותרים, בלי זיקוקים ובלי אפקטים, יצאו עוגיות נימוחות, צ'אבי כאלה, רכות, טעימות ואפילו בריאות (יחסית לעוגיות, כן?).

קבלו מתכון שמרגיע את הקרייבינג לפחמימה מתוקה ליד הקפה או ליד התה.

רכיבים:

1 כוס שקדים טחונים

2 כפות קמח תמי (קמח נטול גלוטן)

2 כפות קמח טף

6 כפות סירופ מייפל טהור

1 ביצה אורגנית

1/2 כפית אבקת אפייה (ללא אלומיניום)

1/4 כוס טחינה אתיופית גולמית

אופן ההכנה:

מחממים תנור מראש ל- 170 מעלות

מערבבים היטב בקערה את כל הרכיבים לגוש בצק.

יוצרים כדורים בגודל כדור פינג פונג ומשטיחים אותם מעט. מניחים על נייר אפייה. מכניסים לתנור ל 15-20 דקות, מוציאים ונותנים להם להצטנן מעט לפני הביס הראשון – בתאבון!

 

אקסטרה ראשונה: אפשר לפזר אבקת סוכר – זה תמיד נותן אפקט חגיגי.

אקסטרה שנייה: את העוגיות שלי אני אוהבת רכות ולכן הכנתי אותן עגולות, שמנמנות יחסית, מלאות כאלה… אם רוצים שהעוגיות יהיו קראנצ'י צריך להשטיח אותן ולהשאיר בתנור לעוד זמן עד שהן ממש מזהיבות. ניתן גם להוסיף שוקולד צ'יפס, שקדים, צימוקים, קוקוס ועוד.

 

 

 

זה לא סוד שבית המרקחת הצרפתי נחשב לאחד האיכותיים שיש, וישנם לכך כמה וכמה סיבות. הסיבה הראשונה – איכות. הצרפתים לא מתפשרים על איכות המוצר והרכיבים שלו. הסיבה השניה – הרוב מיוצר בייצור מקומי עם תו תקן אירופאי מחמיר. הסיבה השלישית היא שהכל כל כך אסתטי ונקי שפשוט מתחשק לקנות. אך מכיוון שזה בלתי אפשרי לקנות הכל… אמליץ לכם על מספר מוצרים איכותיים בתחום הקוסמטי.

מי שעוקב אחרי באינסטגרם או בפייסבלוג יודע שחגגתי 40 שנה על פני כדור הארץ ושעל הדרך קפצנו ההזבנד ואני לפריז כדי לחגוג. כמובן שמצאתי את עצמי משוטטת בהתפעלות בבתי מרקחת מקומיים. יש קסם מיוחד בבתי המרקחת הצרפתיים (טוב, לכל פריז יש קסם מיוחד אבל זה כבר לפוסט אחר). המבחר הוא עצום, המוצרים מדהימים ומיוחדים, האיכות, הסדר, הידע של הרוקחים, המוצרים הטבעיים – פשוט חלום.

סוד קטן… אף פעם לא הייתי טיפוס שמשקיע במוצרי קוסמטיקה, איפור או מוצרי שיער יותר מידי. קצת קרם פנים, מסקרה שקוף… גולגול ו- Voila אני מוכנה, אבל – אני בהחלט בגיל שכבר מותר להשקיע קצת יותר בטיפוח האישי. אני עושה בייבי סטפס לכיוון האיפור (אם יש מישהי בקהל שרוצה לעשות איתי פוסט בענייני איפור), הפנים (בהחלט מתחילה להתעניין בכל הקשור לבוטוקס…) השיער וכו'. הנה מספר מהמוצרים שרכשתי עם הסבר, את חלקם ניתן להזמין און ליין, וחלק אחר גם בארצנו הקטנה והיפה.

נתחיל במלך // NUXE

מוצר צרפתי קלאסי כבר שנים, איכותי ובעיקר מוצר הדגל של NUXE

  • שמן יבש רב תכליתי עבור הפנים, השיער והגוף (אני אישית מורחת לפני השינה על הפנים)
  • מכיל ריכוז של 6 שמנים צמחיים וויטמין E
  • חודר במהירות כדי לתקן, להעשיר בלחות ולרכך את העור והשיער
  • העור נראה גמיש וחלק בזמן שמותיר את השיער רך, שופע ובריא
  • מכיל רכיבים ממקור צמחי
  • כל מוצרי NUXE לא סותמים את הנקבוביות (Noncomedogenic)
  • עבר בדיקות איכות של משרד המחקר הצרפתי
  • אינו מכיל פראבנים
  • מבחינת שמירה על איכות הסביבה- החברה מעדיפה שימוש בחומרים ממוחזרים

 

עוד מוצר אהוב עלי, נעים ומרגיע לעור הפנים, אידיאלי לניקוי העור ולהורדת איפור

Sensibio H2O הם המים המיסלריים הראשונים והיחידים המתאימים לעור באופן מושלם: האסטרים של חומצות השומן, האלמנטים המרכיבים את המיסליים, דומים לפוספוליפידים של קרומי תאי העור ומסייעים באופן טבעי ליצור מחדש את השכבה ההידרו-ליפידית של העור.

הבנתם כבר שאני מאוד אוהבת את המוצרים של Bioderma

אני אוהבת לשחק בין השניים, תלוי בתקופה ואיך אני מרגישה עם עור הפנים, זה משתנה עם מזג האויר, תקופות במהלך החודש וכו'

הכחול:

  • Sébium Gel Moussant  מנקה בעדינות ובעצם ג'ל הניקוי היחיד שמגביל היווצרות פגמים הודות לקומפלקס ™Fluidactiv המווסת באופן ביולוגי את הפרשת הסבום.
  • Sébium Gel Moussant מועשר בחומרים מטהרים, אבץ סולפט ונחושת סולפט, מטהר את העור ומצמצם את הפרשת בלוטות החלב.
  • הורוד:
  • השילוב של החומרים הפעילים פועלים באופן מושלם על עור רגיש במיוחד.
  • מועשר ב Coco Glucoside, רכיב שמעשיר את העור ועוזר בשיקומו.

סיקאפלסט באום B5:

קרם הפלא // מאוד מומלץ שיהיה בבית בעיקר עם ילדודס

תכונות המוצר:
מתאים לעור יבש ומגורה אצל מבוגרים, ילדים ותינוקות (עור סדוק, מתקלף…).
עור הסובל מתחושת עקצוץ ושריפה אצל מבוגרים.
ניתן למרוח על הגוף, הפנים והשפתיים.
מתאים לעור רגיש. ללא פראבן. נטול בושם, ללא לנולין ואינו מותיר סימן לבן.
• מסייע בתהליך שיקום העור. מכיל נחושת ואבץ.
• מסייע בהרגעת אזורים מגורים ויבשים [פנתנול].
• מסייע בהגנה על העור ובעל מרקם עשיר ומזין המסייע במניעת הידבקות חיידקים

מוצר לנשים… או הידוע כ- French Gold

A313 הינן בעצם גרסה חדשה ל- Avibon המפורסם… קרם עשיר מאוד ברטינול בעצם בויטמין A

מצויין לקמטים, קמטוטים, סימני מתיחה, נקבוביות מורחבות לעור פנים מתוח וצעיר (מה בסה"כ בקשתי? קצת גיל 16?)

אוקי אז סיפור קטן מאחורי הקלעים למוצר הזה…

ההזבנד ואני מסיימים סיור מושלם, מעשיר, רומנטי, מלא בתרבות לא פחות ולא יותר במוזיאון הלובר. יוצאים מחיוכים אך במקום לצאת לרחוב היציאה הובילה לאזור שופינג איך לומר בעדינות… מאוד אקסקלוסיבי. מכיוון שהייתי בהיי של אומנות לא עיניין אותי שופינג… בטח שלא את ההזבנד ולכן הלכנו עם הפנים קדימה בנחישות לעבור בזריזות את כל החומריות הזאת. רק מה לעשות… שפשוט בזווית העין קלטתי מעבדה! כן כן מעבדה למוצרי קוסמטיקה, טוב אולי זאת הייתה חנות אבל נראתה בול כמו מעבדה. אז נכנסתי… התעניינתי ויצאתי עם המוצר הבא: קרם עדין מאוד, ממש אוורירי שמורחים לפני הקרם הפנים היום יומי, עם מסנן קרינה – מאוד חשוב לתושבי מדינת ישראל (ככה מכרתי את זה להזבנד…)

 

DERMINA Unifying Mineral Sun Fluid SPF30 PA+++ עם פורמולה מיוחדת לעור רגיש שלא אוהב רכיבים של קרם הגנה פשוט. שילוב המינרלים בפורמולה מציע הגנה מצוינת מקרני השמש ובאותו הזמן מעשיר את העור ונותן תחושה של קלילות ורענון, בלי להשאיר סימנים לבנים.

אחרון חביב ומאוד אהוב עלי, וכבר אני מזהה התמכרות קשה…

קרם להחלקת קמטים עם חומצה היאלורונית, קרם פעיל לתיקון והחלקת קמטים מכיל תמציות מזותרפיה וחומצה היאלורונית במשקל מולקולרי גבוה.
כל המומחיות של פילורגה באנטי אייג'ינג ורפואה אסתטית בקרם פעיל ומרוכז המתקן את כל סוגי הקמטים ומשקם את העור.
מילוי והחלקת קמטים : מכיל פפטיד ייחודי הפועל כמו בוטוקס מגביל התכווצויות שרירים ומרגיע את העור.
קמטים ורפיון עור: פפטיד חזק בשילוב עם NCTF® תמציות מזותרפיה, מגרה את הסינתזה של הקולגן וחומצה היאלורונית. מחליק את הקמטים וממצק את העור.
קמטי הבעה: חומצה היאלורונית המשמשת להזרקות פועלת כמו מזרק של לחות לעומק העור עם השפעת מילוי גלויה.

אני בטוחה שישנם עוד מלאאא מוצרים איכותיים שאשמח לדעת עליהם…  תרגישו חופשי לכתוב לי ולקוראים שלי

תמצאו אותי באינסטוש ובפייסבלוג

 

 

 

 

 

החופש הגדול זה… לכתוב רשימות אינסופיות של תכניות והפעלות לילדים, לעשות את כל הרשימה ובסוף להבין שהיא לא הייתה מספיק ארוכה…

החופש הגדול זה… ללכת לים בתחילת החופש עם כפכפים חדשים, בגד ים חדש מסנן קרינה, קרם הגנה ואבטיח חתוך – ובסוף החופש  ללכת לים יחפים, ערומים  (לא באמת), עם בגד ים מלא בחול וכסף לגומיגם.

החופש הגדול זה… להימרח מול הטלוויזיה עם סרט ברקע, אייפון ביד וצ'יפס פתוח. ב 9 בבוקר.

החופש הגדול זה… להתחיל את יולי עם שייקים בריאים, פירות חתוכים ו"זמן בישול" עם אמא, ולסיים את אוגוסט עם קולה על הבוקר, וופלים לצהריים "וזמן דומינו'ס פיצה" עם אמא (ללא גלוטן כמובן) בערב

החופש הגדול זה… לצאת עם הילדים לחופשת משפחה וחברים בקפריסין – לחרוש, לטייל, לשחות בים, לעשות ג"ט סקי, בננה, מרחף, סירת פדלים, מסעדות, מתנות, מזכרות, ואז לשוב הביתה – לקום למחרת בבוקר ולשמוע מהילדים: "משעמם לי".

החופש הגדול זה… ללכת למלא מסעדות שונות, לאכול ארוחת ערב אחת בבית ולהגיד "אין כמו האוכל בבית".

החופש הגדול זה… נסיעות ארוכות באוטו עם כל המשפחה, עצירות לפיפי, קרטיב לעידוד והכל קומסי קומסה

החופש הגדול זה… להפעיל את הילדים במשימות סטייל "בואו ילדים ננקה את החדר… את הגינה… האוטו…" שמהר מאוד הופך ל "למה אתם לא עוזרים לי?" ומסתיים ב "קומו כבר לפני שאני זורקת לכם הכל לפח!"

החופש הגדול זה… לצאת בחמש בבוקר באוטו לאילת, עם שמיכות וכריות בתקווה שישנו כל הדרך… רק כדי לגלות כשכבר בשש כולם ערים ורעבים! אמא ואבא אחרי פעמיים קפה …והילדים כבר פתחו את הנישנושים של הצהריים.

החופש הגדול זה… בתחילת החופש כל הבית הולך לישון בזמן, אחרי מקלחת שכללה שמפו, מרכך, סבון גוף, צחצוח שיניים, פלוס אהה ולהסתרק – ובסופו כל אחד הולך לישון מתי שבא לו, עם כינים (למי שעוקב בסטורי…) זרוק על הספה.

החופש הגדול זה… להגיע ל 8,000 תמונות באייפון בחודשיים, רק מתמונות של הילדים, המשפחה, הטיולים וכמובן הסלפי'ז.

החופש הגדול זה… קרטיב מספר אלף שלוש מאות וארבע

החופש הגדול זה… כוס קפה מספר אלפיים חמש מאות ושש.

החופש הגדול זה… ללכת לראות את כלללללל הסרטים החדשים בקולנוע ואז לראות את כל החדשים ב- VOD.

החופש הגדול זה… להתלונן שאין לנו עזרה… סבא סבתא לא בסיפור… ואז באלגנטיות להוציא רשימת בייביסטריות פנויות לכל יום בשבוע

החופש הגדול זה… להביא את הבייביסיטר בכל פעם שעה מוקדם יותר. "כן, אנחנו נצא ב- 18:00 בערב…"

החופש הגדול זה… להזיע, להתלונן על החום, הדביקות, העייפות, ולהיזכר שפעם העליתי פוסט באינסטוש בחורף I miss summer" "

החופש הגדול זה… להמציא נסיעות קצרות עם אמא – לסופר, למלא דלק, לסידורים, לאסוף דואר…

החופש הגדול זה… לקום בבוקר בשקט ולברוח לחדר כושר כדי להשקיט את המצפון על הלילה הקודם.

החופש הגדול זה… לעצור לקרטיב בתחנת דלק, לשמוע את ההזבנד אומר לילדים בכניסה "רק קרטיב קרח" ודקה אחרי לראות את כולם יוצאים עם מגנום ביד.

החופש הגדול זה… להתחיל אותו אופטימיים ולתכנן מלא תכניות עם המבוגרים באזור, משפטים סטייל "ניפגש, נטייל ביחד, בטח נעשה משהו כבר" נאמרים לכל עבר לחברים, לאחים ואחיות , לסבים ולסבתות, לשכנים ולקולגות לעבודה – ובסוף מגלים שבאוגוסט יש לכם אך ורק סבלנות לעצמכם ואולי לילדים שלכם…

 

אז אחרי רשימה כזו אני חייבת להוסיף משהו שאולי לא פוליטקלי קורקט והרבה אמהות ירימו גבה, אבל וואללה היה אחלה חופש גדול! אני כבר מתגעגעת… מתגעגעת לרגעים יום יומיים עם כל הגוזלים שלי סביבי, איתי ומעלי (ממש מעלי, כאילו, דורכים עלי). ממתי בעצם נהיה הטרנד שבסוף החופש שומעים רק משפטים בסטייל "יאללה שייגמר כבר", "איזה סיוט", "נמאס לי", "לא רוצה לראות ילדים" וכו'? קצת על אותו משקל שלאמא אסור להראות מטופחת, סקסית, קולית או חס וחלילה רזה (אבל זה כבר לפוסט אחר…). כן, ברור שהיו מלא רגעים של עייפות, סטרס, שמעתי מלא "אמא", "אבא", "אמא", "אמא"… רגעים שהיה לי חם ורק רציתי מזגן, קצת שקט ומיטה. אבל זה לא משתווה לכל הגיבוש המשפחתי, גיבוש זוגי עם ההזבנד, גיבוש בין אחים, ולהיות נוכחת איתם בזמן שהם גדלים לנו מול העיניים. הרי עוד קצת (זה יגיע מהר) ויהיה הרגע הזה שהם כבר לא כל כך ירצו לבוא איתנו לנסיעות ארוכות באוטו… (כותבת ודומעת…) מרגישה BLESSED ו- GREATFUL (כמו באינסטוש) על כל החוויות, החיבוקים, השיחות ומשפטים המיוחדים שנאמרו. אם אני יכולה לבקש משאלה קטנה בלב זה רק שיימשך ככה כל קיץ אמן.

ויאללה ספטמבר here we come

שתהייה שנה מוצלחת ומקסימה לכולם ומזכירה לעצמי שוב לחשוב חיובי, לפרגן, להחמיא יותר, להעריך, לנשום עמוק (יוגה סטייל) ולחייך.

 

תעקבו, תעשו שייר, לייק,

 

 

 

אין לי מושג כבר כמה זמן עבר מאז שמצאתי את עצמי מול המחשב, ממש יושבת מרוכזת עם זמן פנוי לכתוב… המממ תלוי מה זה אומר זמן פנוי…, שבועיים אחרונים של החופש הגדול, כוווולם בבית! הספקתי להשחיל שיחת טלפון זריזה עם ההזבנד, יותר נכון שיחת לוגיסטיקה שעל הדרך קראתי ליום הזה "יום מטבח". מארוחת בוקר עברתי לסופר, משם למטבח להכין צהריים (בין לבין קניית ציוד בית ספר בשבילה, נעליים לכדורגל בשבילו, אוכל לבלה הכלבה), כשפתאום נחה עלי רוח של "בא לי לאפות עוגת ריקוטה". לאחרונה יש לי חשק לריקוטה… לא ברור מאיפה זה בא. בכל אופן מצאתי את עצמי שוב קופצת למכולת לקנות מצרכים ואז שוב במטבח. תוך כדי אפייה סרקתי את המטבח לקבל השראה לארוחת הערב, וכשסוף סוף התיישבתי לקפה-עם-עוגה הפסטה כבר התבשלה לה לארוחת הערב. בקיצור, כמו הרבה אמהות בקיץ, אנחנו במרוץ מאתגר מתסכל ומעייף אבל על הדרך גם מגבש וממלא. ממלא את המשפחה בחוויות, ממלא את הלב והאייפון באין סוף תמונות, ואם על הדרך גם ייוולד לו מתכון חדש ומוצלח שמפנק את הנפש, אז בכלל אושר גדול.

אז תרשו לי להציג… קבלו מתכון זריז, טעים, לא מפוצץ קלוריות (כי אנחנו עדין בשעון בקיני) שיהיה מאוד מפנק ליד הקפה בחמש עשרה השניות הפנויות הבאות שלך…

נ.ב תסלחו לי על התמונות הזריזות של המתכון… זה באמת נעשה ככה ממש על הדרך, פתאום נולד מתכון חדש דרך עדשת הטלפון.

 

רכיבים: יבשים //

1 קמח שקדים

3/4 כוס קמח נטול גלוטן (אני השתמשתי ב- בוב'ס רד מיל)

1 כפית שטוחה של אבקת אפייה (ללא אלומיניום)

רטובים //

1 כף ממרח וניל

50 גרם חמאה מומסת

1 ביצה

2 כפות סוכר קוקוס

250 גרם גבינת ריקוטה

1/2 כוס חלב אורגני

1 כף קפה וניל

3 תאנים פרוסות

אופן ההכנה:

בקערה אחת מערבבים את כל היבשים, בקערה שניה שמים את החמאה המומסת ומוסיפים ממרח וניל, סוכר קוקוס וקפה ומערבבים היטב. מוסיפים ביצה, ריקוטה וחלב ושוב מערבבים היטב. את הנוזלים שופכים לקערת היבשים ומערבבים עד לקבלת עיסה במרקם מעט נוזלי (אבל לא יותר מדי). אם זה קשה ניתן להוסיף מעט חלב.

לשמן עם מעט חמאה תבנית פאי ולשפוך את הבלילה, מעל לפזר את התאנים הפרוסות להכניס לתנור שחומם מראש ל- 175 מעלות למשך 45 דקות – ניתן לפתוח לקראת הסוף בכדי לוודא שהעוגה כמעט מוכנה.

להוציא ולתת לעוגה להתקרר מעט, ליד נס זה ממש טעים, עם תוספת כדור גלידה וניל… וזהו קבלתם את הפיצוי היומי המושלם.

 

 

 

 

היום שהיה דרך הסטורי…

 

 

 

 

אז איך אומרים, כרוב ממוּלֶא או כרוב ממוּלָא? תכל'ס מה זה משנה? זה תמיד כל כך טעים! ובעיקר תמיד נדמה היה לי שזה מאכל שרק אימהות מכינות… אז כן, מסתבר שאני אמא… שהגעתי לגיל הזה שגם אני מכינה ממולאים. מתכון אחד לכרוב ממולא בשרי כבר יש בבלוג, מתכון מומלץ ומאוד טעים של אמא שלי. הפעם אני מעלה מתכון שלי – טבעוני. למי שעוקב אחרי באינסטוש, בסטורי ובפייס יודע שאני נמצאת כרגע בתקופת ניקוי רעלים. כבר שש שנים רצוף, כל שנה אחרי פסח. 21 יום של טבעוניות אורגנית, כל פעם מחדש אני לומדת דברים חדשים על עצמי ועל הדרך גם מנסה מתכונים ושייקים חדשים. הפעם נולד הכרוב הממולא הטבעוני, הצלחה גדולה גם בקרב הילדודס שממש זללו אותו! אפשר להגיש את הכרוב עם פירה, אטריות אורז או פשוט ככה לבד.

רכיבים:

1 כרוב יפה וגדול

2 יחידות של עגבניות מרוסקות

4 כפות שמן זית

3 כפות סירופ טהור

1 בצל קצוץ

8 שיני שום כתושים

2 גבעולים של סלרי קצוץ

2 גזרים בפומפייה גס

פטרוזיליה וכוסברה צרור קצוץ מכל אחד

גמבה אחת קצוצה

שומר אחד קצוץ

עגבניות שרי פרוסות

6 לימונים קטנים כבושים חתוכים לחצי

4 כפות גדושות של כרוב כבוש

טופו מגורד בפומפייה גס + 3 כפות מיסו בהיר במים רותחים

מלח ופלפל לפי הטעם

חצי שורש כורכום מגורד בפומפייה דק (ואם אין אז כפית שטוחה של אבקת כורכום)

כוס אורז שטוף ונקי

אופן ההכנה:

בסיר עמוק עם מים רותחים ומלח, מניחים את הכרוב אחרי שחתכנו בזהירות מסביב לגזע שבבסיס הכרוב וזרקנו את החלק הקשה. מניחים וממתינים מספר דקות. הופכים את הכרוב ושוב ממתינים מספר דקות. לאחר שהכרוב התרכך מעט, מוציאים ומניחים את הכרוב במסננת ונותנים לו להתקרר.

בקערה בינונית מגרדים את הטופו גס, בצלוחית קטנה מערבבים 3 כפות מיסו בהיר עם מעט מים חמים, מערבבים היטב ושופכים על הטופו. מערבבים היטב בכדי שהטופו יספוג את הרוטב.

את האורז יש לשטוף תחת מים זורמים.

מחממים 4 כפות שמן זית במחבת יחסית עמוקה על אש בינונית +, מטגנים קלות את הבצל, מוסיפים 4 שיני שום כתוש ומעל 3 כפות סירופ מייפל ומערבבים. מוסיפים את האורז לבצל ומערבבים מספר דקות. מוסיפים את הגזר, גמבה, שומר, סלרי, עגבניות פרוסות, פטרוזיליה, כוסברה, כורכום ותבלינים. מערבבים היטב ונותנים להכל להתרכך מעט, אפשר להוסיף ממש מעט מים. מוסיפים את הטופו לירקות ושוב מערבבים היטב, לאחר 10 דקות בערך מניחים את המלית בצד.

חוזרים לכרוב, מתחילים להסיר בזהירות את עלי הכרוב מבלי לקרוע אותם. אם הכרוב לא מתפרק בקלות ניתן לחזור שוב על השרייה במים הרותחים. מהעלים הגדולים מסירים את העורק המרכזי (כך יותר קל לגלגל אותם) ניתן לחצות לשניים אם העלים ממש גדולים. מניחים עלה כרוב על משטח עבודה, מניחים בקצה הקרוב אלינו כפית שטוחה מהמלית. מקפלים את שני צדי העלה על המלית ומגלגלים, לא להעמיס יותר מדי מכיוון שהאורז עוד יתנפח ויתפוס מקום.

בסיר יחסית עמוק אבל מספיק רחב בכדי להכיל את כל העלים המגולגלים, מחממים מעט שמן זית ומניחים עליהם את העלים המגולגלים במעגלים צפופים. שופכים מעל את העגבניות המרוסקות, והכי חשוב 6 לימונים כבושים – לא לוותר על זה! זה מוסיף את כל הטעם המיוחד. לתבלן עם מלח ופלפל לפי הטעם, לפזר מעל את הכרוב הכבוש (גם חשוב, לא לוותר) ולמלא מים עד כדי כיסוי. מבשלים עד לרתיחה, מנמיכים את הלהבה לנמוכה מאוד, מכסים, מבשלים עוד 30 דקות, מסירים מהכיריים ומשאירים מכוסה כ־10 דקות.

1

 

 

 

17 4

 

5

6

16

14

15

13

10

 

11

9

8 7

מתוך הסטורי // אינסטגרם

18