Home לייף סטייל טיול קראוונים משפחתי

טיול קראוונים משפחתי

"אתם מבינים כמה עדין הקרוואן?" הסביר ההזבנד לילדים תוך כדי נהיגה, "תיזהרו לא לשבור כלום… הם יחייבו אותנו על כל שבר! שום דבר לא בכוח, הכל בעדינות ולאט לאט… "

יום ראשון, שעה ראשונה לטיול, ההזבנד נכנס בהתרגשות לקראוון… והופ! הוא מסובב חזק מידי את ידית דלת השירותים ופשוט עוקר אותה מהמקום! כוווולם בהלם (בין בכי לצחוק) והילדודס כנראה חושבים: "מזל שאבא הראשון ששובר פה משהו…"

כך התחיל לו מסע מרתק של 9 ימי קרוואן עם ידית דבוקה בסרט שחור והמון המון סבלנות…

מאיפה להתחיל בעצם? אולי מהשאלה שנשאלתי הכי הרבה פעמים, "איך הגעתם לרעיון הזה – טיול קרוואנים?"

אז ככה, בקיץ האחרון חגגנו למתבגר בר מצווה (מאתגר, מרגש וכו', אבל זה כבר לפוסט אחר). מרוב עיסוקים ותוכניות סביב החגיגה לא יצא לחשוב על טיול משפחתי בחו"ל. מתוקף היותי חובבת ידועה ובלוגרית מסורה בעולם האינסטוש, צפיתי בסטורי מהמם של חברה לפני מספר חודשים, כשהיא ומשפחתה הנהדרת עושים טיול קרוואנים בספרד. באותו רגע זה נחרת בזכרוני, ופתאום בחודש יולי זה צץ!

מפה לשם, אחרי שיחות עם החברה העברתי את האינפו להזבנד, הבנו שיש פה פוטנציאל לחוויה יוצאת דופן וחייבים ללכת על זה. אבל קודם, כך החלטנו, ננסה בישראל. גם משום שלכבוד בר המצווה חשוב שהמתבגר יחווה השתרשות ואת ארץ ישראל לאורכה, וגם כדי לבדוק איך זה בכלל זורם לנו כמשפחה, שש נפשות, "תקועים" ביחד טוונטי פור סבן, למשך יותר משבוע.

בכל רגע נתון, כך ידענו, אם פתאום נמאס מהעניין, אנחנו במרחק שעתיים נסיעה והביתה.

יום שישי:

ההזבנד: "שומע? אני מעריך שנהייה אצלך ב-9 בבוקר גג."

שי: "וואללה? כזה מוקדם…? אחלה, תן צילצול כשאתם פה."

מה שלא ידענו באותו רגע, זה שלצאת עם קרוואן מאובזר פלוס משפחה שלמה, ולהשאיר בית במצב נורמלי פלוס החום של אוגוסט לוקח קצת יותר זמן מיציאה רגילה, בערך ארבע שעות יותר.

בשעה 13:00 בדיוק חצה הקראוון את מושב שאר ישוב ברמת הגולן, בדרכו לתחנה הראשונה, מתחם הקראוונים "בצל המישמיש."

המקום קסום (ומוצל!), מאובזר היטב, חיבור למים וחשמל, ואפילו השירותים והמקלחות נקיים. מתחם אינטימי וקצת יותר אקסקלוסיבי (אם אפשר להשתמש במילה הזאת לתאר מתחם קרוואנים), בהחלט נחיתה רכה למסע ארוך.

יום שבת:

קיאקים בכפר בלום. המים קרים ונעימים, המסלול המשפחתי זורם בכיף כולל "מפל" קטנטן ביותר אבל בהחלט מוסיף עניין. בסוף המסלול עוד שפע אטרקציות כמו אומגה לתוך המים, סרט ב -7 מימדים וכו'. שווה לקנות כרטיסים מראש.

לקראת ערב, טיול רגלי מקסים בתוך שאר יישוב מוביל לשביל מטורף עם במבוקים ענקיים, כל הדרך עד שטובלים בנחל הבניאס.

 

יום ראשון:

מקפלים ציוד, מתארגנים מחדש ועוברים דירה. הכיוון: כינרת.

אין ספק שהמשפט "אין דרך אל האושר – האושר הוא הדרך" מקבל משמעות עמוקה יותר בטיול הזה. היעד הבא חשוב, אך הנסיעה חשובה לא פחות. ההתבוננות החוצה, ההנאה מהנופים המשתקפים, ההבחנה בשינויים, ובעיקר – האתגר איך להשאיר את הילדודס מנותקים מהטלפונים בזמן הנסיעה!

מתחם שני: חניון ירדן כנרת

מתחם קרוואנים יחסית גדול, אשר מצידו האחד זורם נהר הירדן ומצדו השני הכנרת. נהנינו יותר מהירדן הצונן והנקי מאשר הכינרת מלאת הצמחייה (דבר המומחה: כמות הגשם הגדולה בחורף האחרון הביאה את קו המים של הכינרת אחורה אל נקודות שכבר שנים לא ראו מים ושגידלו צמחייה). המקלחות והשרותים נקיים אבל פה בהחלט כבר ירדנו ברמה… קצת יותר סטייל גדנע.

העברנו שעות בקפיצות למי הירדן, אך טיפ לפעם הבאה: המים עמוקים וצריך מזרון ים או כל דבר שצף כדי להציל את המצב.

הספקנו גם להגיע לפארק המים בחוף גיא. האמת שאני לא ממש חובבת גדולה של הז'אנר #חםצפוףדביקמלאערסים סטייל. אבל פה להפתעתי היה יחסית ממש ריק (כנראה בגלל שבאנו בתשעה באב). היה מרווח, נעים, זורם ובעיקר – ידענו לעזוב בזמן לפני שהמקום מתמלא והילדודס רעבים/עצבנים.

יום שני:

עוברים דירה בשנית, הפעם הנוף מהבקעה משתנה לחוף ים משגע עם מתחם קראוונים על צוק – חוות מועדון הגלישה בבית ינאי.

מתחם היפסטרי-שנטי עם נוף שמשקיף מצוק גבוה אל הים התיכון. חיבור למים וחשמל, מקלחות ושרותים במצב נורמלי. בונוס מפתיע – מטבחון פתוח ומאובזר לקרוואניסטים.

היה כיף (עבורי) למצוא אזור קניות אורגני. המקרר הקטן שלנו כבר התרוקן והייתי חייבת השלמת מצרכים, וזו הייתה דרך נחמדה להכיר את האזור…

במתחם עצמו יש סטודיו ליוגה (כלול במחיר), מומלץ ביותר ומתאים לאוירה. אבל שם, על הצוק והחוף בבית ינאי, הפעילות הכי מושלמת היא: The art of doing nothing

החוף מושלם, אינסופי, נקי, נעים, אינטימי לשרוץ בו ועם וייב של חו"ל. המון רגעים של "וואוו, פשוט כיף לי פה!" מכירים את התחושה הזו? כנראה שזמר אחד מאוד מפורסם (שהיה סופר-נחמד איתנו והילדודס) מזדהה עם התחושה הזו. הוא "חי" שם על החוף בשלווה, ממש מעורר קינאה והתפעלות. מאוחר יותר גילינו שהוא גם כתב על החוף הזה בשירו האחרון!

 

יום שלישי:

עוברים בית ,again הפעם הנסיעה כבר הרבה יותר ארוכה. כביש ירושלים, דרך יריחו… עם עצירות לקרטיב לעידוד, עצירת חובה לסלט ארומה, הרבה "משחקי אוטו" סטייל כן-לא-שחור-לבן, אסוציאציות, זיהוי שירים, טריוויה ועוווווווד. (מישהו אמר לי שעוד נתגעגע לזה…)

…ובסוף מגיעים לחמי עין גדי, ים המלח.

לא יודעת מאיפה להתחיל… המממממ אז ככה – המתחם עצמו ענק אבל אנחנו היינו הקרוואן היחיד(!), משמע המשוגעים היחידים שמגיעים לשם בקראוון. חיבור לחשמל בלבד בלי מים… אז נאלצנו להיות מאוד יצירתיים בקשר לזה… אבל אין כמו תנאי שטח להגברת החוויה, ועל הדרך התייבשות קלה והדרגתית שלי.

לאחר ההתמקמות יצאנו לעין בוקק לטבילה בים המלח. צפנו, הרגשנו את השמנוניות של המים, את הצריבות הקטנות בכל שריטה בגוף ולסיום – נמרחנו בבוץ.

חובה קפיצת גלידה-לעידוד בקניון החדש וגם לקבל קצת מזגן לוריד.

חזרנו למתחם בלילה. כאמור, היינו הקרוואן היחיד ואין נפש חיה ברדיוס של קילומטרים… שינה מאוד קלילה עם עין אחת פקוחה. יחד עם זאת, לפתוח את דלת הקרוואן מוקדם בבוקר ולראות רכס הרים משגע מצד אחד ובעבר השני את ים המלח – זה עוצר נשימה (כאילו ממש עוצר נשימה כשמקבלים גל חום לפנים).

יום רביעי:

קמנו היישר לספא! חמי עין גדי, מתחם חמוד, נקי, מסודר ועם בריכות גופרית בניחוח של ביצה סרוחה (מסריח מסריח, אבל לפחות מרגישים את הבריאות שבעניין).

מפה עברנו שוב בית…(כן, שוב), הפעם דרך כביש הערבה.

נוף מדברי ומשגע של הרים עצומים בגוונים של חום. שוב עצירת קרטיב לעידוד, שוב ארומה לסלט ושוב משחקי טריוויה/כל אחד בוחר שיר בתורו.

אז מסתבר שקילומטרים בודדים לפני אילת, אם פונים ימינה (ככה אמר הווייז) מגיעים לפארק מטורף-שלא-ידעתי-על-קיומו- פארק תמנע.

הנסיעה אל המתחם מטריפה בייחודה, נוף הררי בגווני חמרה משגע, דרך מיוחדת עם סלעים והרים בצורות שונות. שוב היינו הקרוואן היחיד, עם חיבור לחשמל וחיבור חלקי למים (החבר'ה הנחמדים מלאו לנו את מיכל המים שבקרוואן). השרותים/מקלחות היו ממש נקיים ומרווחים ושמחנו לגלות במתחם מסעדה חמודה עם אופציות למנות ללא גלוטן.

עם רדת החשכה החל "פסטיבל ליל הכוכבים." אירוע מיוחד עם מתחמים שונים העוסקים בכוכבי לכת. שכבנו בתוך פלנטריום, ראינו גשם של מטאורים, צפינו בירח דרך מיקרוסקופים ענקיים, שיגרנו טיל לשמיים, ושמענו הסברים על פלוטו, שבתאי ועוד כמה כוכבים שכנראה רק הקטנצ'יק שלנו זוכר את שמם. הלכנו לישון מאוחר למרות שלמחרת…

 

 

יום חמישי

4:30 לפנות בוקר, ההזבנד מעיר את כולנו לטיול זריחה עם מסלול הליכה בהרים. בשלב זה של הטיול אני כבר חצי קלאץ', בדרגת התייבשות בינונית ועם 42 מעלות בחוץ, בפנים ובכל מקום.

החבר'ה חזרו לקראוון ערניים מידי ל-7:00 בבוקר, כך שדבר הוביל לדבר ומצאנו את עצמנו פותחים את המצפה התת ימי באילת.

זו כבר מסורת שבאילת אנחנו מגיעים למצפה התת ימי, אחד המקומות הקסומים. האקווריום הענק ריתק אותנו שוב לדקות ארוכות, ושוב התלהבנו מהכרישים, סוסי הים, המדוזות, וכו'. הכל מלהיב ומרתק, אך ה-אטרקציה היתה לבחור צדפה, לפתוח אותה בזהירות ולמצוא בפנים פנינה אמיתית (ואולי גם שתיים עם קצת מזל).

כמובן שלא ויתרנו על שופינג והחלקה בקניון הקרח וסיבוב לילי בטיילת של אילת (זוכרים את דעתי על פארק מים? אז גם לא חובבת את הז'אנר הזה), כשהילדודס נהנו למצוא בשוק מזכרות מאילת לחברים ולעצמם.

יום שישי:

ההזבנד מקפיץ מוקדם בבוקר את המתבגר לשדה התעופה החדש של אילת, שיספיק להגיע לבר מצווה של חבר במרכז הארץ. בינתיים אני בהתרגשות מארגנת את הקרוואן לנסיעה חזרה צפונה.

We're heading home!

ההזבנד מבריג/משחרר/מסובב/מנתק/מהדק את הקראוון לאוטו כמו מקצוען אמיתי, עם נסיון של שבוע.

מפה מזדחלים בנסיעה איטית ביותר צפונה עם עליות וירידות והרבה פעילויות אוטו. שאלות ומחשבות על דברים שראינו בתחילת הטיול, מרגיש כאילו זה היה לפני שנים.

בדרך אספנו את המתבגר מהמרכז, והמשכנו בדרכינו אל היעד הבא, שם נפרדנו יפה יפה מהקרוואן שהיה לביתנו במשך 9 ימים. פתאום, לנסוע באוטו בלי לגרור משקל של 1.2 טון הרגיש כאילו זכינו באוטו חדש.

Home sweet home

מה אני יגיד לכם? אין, אבל אין כמו בבית! המיטה שלנו, השירותים שלנו, המטבח שלנו – והכל נקי! אין אבק! ללא ספק הלילה הראשון בבית הרגיש כמו בית מלון 5 כוכבים ++.

לקח לי זמן לשחרר את הפוסט הזה, מכמה סיבות.

  1. ידעתי שזה הולך להיות פוסט יחסית ארוך.
  2. בין לבין נכתבו עוד פוסטים / מתכונים / צילומים.
  3. החיים עצמם, סיום אוגוסט ותחילת שנת הלימודים.

אבל יותר מהכל, הייתי בעיקר צריכה זמן לעכל ולעבד את החוויה המטורפת שעברנו. ועדיין קשה לי להסביר במילים עד כמה מיוחד היה, כמה מגבש, כמה חוויות אינסופית כמשפחה, כאינדיבידואל, כהזבנד אנד וויף ובין אחים.

והחלק המפתיע של הטיול, הוא שלאט לאט הילדים בעצמם כבר עזבו את הסלולרי בלי שנבקש (או נאיים)! בנסיעות בדרכים, ממש מדברים, מנהלים שיחות, מתבוננים לנופים למרחבים, מי היה מאמין? אספנו וצרבנו בזכרון המשפחתי אינסוף בדיחות, צחוקים, עצבים, חום, לחץ, עייפות, שמחה, אהבה, סבלנות ומיליוני תמונות + סטורי שווה.

אם אתם מרגישים שבא לכם (כמו שלי קרה לפני מספר חודשים) טיול קראוונים, אם אתם מהזן המשוגע שמתעניין בזה, כנסו לאינסטוש שלי, ב- highlights תמצאו אינפורמציה וסטורי של הטיול, ובנוסף כמובן אפשר לכתוב לי עם כל שאלה שעולה.

עוד קצת תמונות…

ארומה בכל הכוח בעיקר בגלל שזה פשוט נוח! ארוחות קלילות, בריאות וגלוטן פרי

הפתעה נחמדה, כביש 6, פלאפל בריבוע טעים בטרוף וגלוטן פרי

כמובן שהמטבחון הקטן בקרוואן שירת אותנו הרבה יותר ממה שחשבתי

ארון עזרה ראשונה…

ובכדי להרגיש בבית עשיתי לק!

 

מתכונים דומים

2 תגובות

השאר תגובה