Home Blog Page 16

הכי חשוב: לא לספר לאוכלים על השעועית לבנה עד אחרי הביס הראשון….

ואחר כך: לדעת לענות על השאלה – "איך הגעת לשעועית לבנה??"

 

אז הנה איך שאני הגעתי לשעועית לבנה: בכל מפגש עם אוכל אני מתעניינת בצד הבריא שלו, כלומר הבישול הבריא, האפייה הבריאה, הרכיבים האקזוטים, המקוריים והאורגנים יותר. אני ניזונה מהרצאות, ספרי בישול, מאמרים, סדנאות, מגזינים וכמובן – האינטרנט. יום אחד, במהלך שיטוט קולינרי, נתקלתי במתכונים מעט יוצאי דופן שעוררו את סקרנותי: למשל, עוגת גזר לבן (Parsnip), עוגת שוקולד עם סלק, Cupcake עם בטטה, ו – Cupcake עם שעועית לבנה. זו האחרונה תפסה את תשומת לבי במיוחד משתי סיבות: האחת, אהבתי לשעועית לבנה בכל הווריאציות שלה. השנייה, ידוע שלצליאקים רבים עשויה להיות נטייה לאנמיות קלה וחוסר ברזל. מבין כל הקטניות, השעועית הלבנה היא אחת העשירות בברזל, סידן ואשלגן, ובעלת ערכים תזונתיים בריאים מאוד.

וכך הגעתי למצב שבו אני מנסה נואשות להכין עוגה שעשויה משעועית לבנה!

102103

רכיבים:

כוס וחצי שעועית לבנה מבושלת. חשוב להשרות 24 שעות לפני ההכנה בקערה עמוקה עם מי ברז, כשהמים מכסים הרבה מעל השעועית.

כפית תמצית וניל טהור

ארבע ביצים

כף שמן קוקוס

1/4 כוס סירופ מייפל טהור

כף גדושה של אבקת חלב (חלבית)

חצי כפית מלח

חצי כפית אבקת סודה לשתייה

כפית אבקת אפייה

כוס ריויון

חצי כפית קסנטנגם

1/3 קמח קוקוס

1/4 קמח אורז לבן

כף עמילן תפוח אדמה

 

להכנת הגנש: בסיר קטן שמים חצי כמות שמנת מתוקה, חבילה אחת של שוקולד פרה וחצי שקית אינטסנט פודינג וניל. לערבב הכול היטב ולצנן.

 

אופן ההכנה:

בבלנדר שמים את השעועית הלבנה עם הריויון, שמן קוקוס, תמצית וניל, ומערבבים הכול יחד. במהלך ההפעלה מוסיפים את ארבעת הביצים עד שמקבלים עיסה כמו פירה. בקערה נפרדת שמים את כל היבשים, שופכים את הפירה מהבלנדר לקערה ומערבבים היטב בעזרת מרית.

לוקחים תבנית משומנת היטב בשמן קוקוס (תבנית 24), שופכים את העיסה פנימה ומכניסים לתנור שחומם מראש על 170 מעלות. אופים במשך 25-35 דקות. לקראת סוף האפייה בודקים אם כל העסק מוכן. בסיום האפייה משאירים את העוגה בתנור עד שהיא תתקרר. כשהיא מקוררת מוציאים אותה ומיד שופכים מעל את הגנש.

 

 

 

פילה סלמון בסירופ מייפל טהור

אומרים שאיש עסקים מוצלח צריך עורך דין ורואה חשבון מקצועיים לצידו. אז אומרים.

אני אומרת שבשלן מוצלח צריך דייג וקצב מקצועיים שהוא יכול לסמוך עליהם בביטחון ושאצלם הסחורה הכי איכותית וטרייה.

את דודו הדייג קיבלתי בירושה מאבא שלי, קליינט וותיק וחובב סרדינים, מושטים, בורים, לוקוסים, פילה (סלמון, טונה), ביצי דגים ועוד. כשאני עומדת להכין את המנה הזו אני זקוקה לנתח טרי ושלם של 800 גרם פילה,

ומבקשת את זה מאמצע הדג, שם יש הרבה בשר (לא קרוב לזנב ולא לראש). חשוב לשים לב שזה לא ראש השנה… ולבקש שינקה אותו מעצמות.

המנה הזו היא אחת החביבות עליי. דג הסלמון עשיר באומגה 3 ויחסית לדגים אחרים הוא מעט שומני, מה שהופך אותו לעסיסי וטעים. הילדים אוהבים אותו בגלל הצבע הוורדרד והטעם. אין לו הרבה עצמות אז נעים לאכול אותו, וההכנה די פשוטה.

1105110611201123

על תבנית לאפייה מניחים נייר אפייה ועליו מניחים גבעולי עלים טריים של תימין, רוזמרין ומרווה. על המצע הזה מניחים את הסלמון כשהחלק של העור שלו כלפי מטה, וזאת לאחר ששטפנו וניגבנו את הסלמון עם נייר סופג.

בקערה נפרדת מערבבים את הרטבים שאותם נמרח על הדג: רבע כוס שמן זית, רבע כוס סירופ מייפל טהור, רבע כוס יין לבן, שלוש כפות סויה וחצי לימון סחוט. מערבבים הכול היטב ומורחים את הדג טוב טוב מכל הצדדים. את המריחה מבצעים בעזרת הידיים (מרגישים כאילו עושים מסג' לדג). את הרוטב שנשאר פשוט שופכים על הדג ומוסיפים מעל הדג קורט מלח גס.

את התבנית מכניסים לתנור שחומם מראש לטמפ' של 190 מעלות ומשאירים בין 20 ל- 30 דקות, עד שהדג מקבל צבע ורוד חיוור. בצדדים הוא אמור לקבל שיזוף מהסירופ מייפל. לא לשכוח לבדוק את אמצע הדג ולראות אם הוא מבושל גם בפנים.

כשהדג מוכן מעבירים אותו לצלחת הגשה יחד עם הנוזלים וגבעולי העלים מהתנור.

יש משפט אחד שבכל פעם שאני אומרת אותו, ההזבנד היקר שלי צוחק עלי: "בא לי פחמימה". פשוט בא לי פחמימה. לא יודעת אם זה מגיע מכיוון ההורמונים, בלוטות הטעם או מקום אחר, אני רק יודעת שאני זקוקה לפחמימה. לפעמים זה טופס אותי חזק לכיוון של עוגה או עוגיות, לפעמים לסנדביץ' ולפעמים לכיוון פסטה. לא מזמן זה הגיע באלגנטיות, עם סטייל: היה לי חשק לקיש! כמובן שהדבר הראשון שעשיתי היה לפתוח את המקרר ולראות עם מה אני יוצאת לקרב, או במילים אחרות איזה מצרכים זמינים יש לי בבית. אז נזכרתי שיש לי בפריזר בצק עלים ומשם זה כבר פשוט היה צ'יק צ'אק, הגוף עבד על אוטומט. אני טוענת שאת המתכון הזה "החשק" הכין.

מצרכים:

1 בצל בינוני (מגורד בפומפיה)

100 מ"ל שמנת מתוקה

1 כוס גרגירי תירס (סנפרוסט)

1 ביצה

2 כוסות תרד (שטוף, נקי ויבש)

1/2 כוס עלי קייל (שטוף, נקי ויבש)

1 חבילה של סלמון מעושן (100 גרם, חתוך לחתיכות קטנות)

125 גרם גבינה ריקוטה עזים

1 כוס גבינה קצ'קבל מגורדת

1/4 כוס פרמזן מגורדת

1 כף חמאה

חבילה שלמה של בצק עלים (אני השתמשתי בשל אופק מן הטבע)

מלח לפי הטעם

אופן ההכנה:

ראשית, מחממים תנור מראש ל- 180 מעלות.

הערה: את הבצק עלים ניתן להוציא מהפריזר בערך שעה מראש כדי שיפשיר. ובכדי שיהיה נוח לעבוד איתו והוא לא יתפורר מומלץ להבריש אותו עם חמאה או שמן זית.

במחבת מחממים כף חמאה ומטגנים קלות את הבצל המגורד. מוסיפים את התרד ואת עלי הקייל הקצוצים וכן שמנת מתוקה ומעט מלח ומבשלים מספר דקות עד לריכוך. לסגור את האש ולאפשר לתרכובת להתקרר מעט.

בקערה עמוקה לערבב את כל שאר המצרכים, להוסיף את התרד ובעזרת מרית לערבב הכל היטב. להכין 12 צלוחיות אישיות. כשהבצק רך ונוח לעבודה יש להניח כל פעם חלק ממנו על הצלוחית ולגזור עם מספריים כך שנוצר מעין ריבוע שניתן לדחוס לתוך הצלוחית אך עדיין נישאר מעט עודף בצק בצדדים. לחזור על הפעולה הזאת עד שכל הצלוחיות עם בצק עלים בתחתית, לאחר מכן להוסיף מן הבלילה ולמלא כל צלוחית כמעט עד הסוף ומעל לפזר מעט גבינת פרמזן. לקפל את שארית הבצק שנותר בצדדים פנימה. כשכל הצלוחיות מוכנות להכניס לתנור למשך 30-40 דקות או עד שנראה זהוב ומוכן.

august 2 008  august 2 009

august 2 010  august 2 011

august 2 012  august 2 013

august 2 015  august 2 016

august 2 018  august 2 019

נפתח בשלוש עובדות הקשורות לפיצה*:

1)   93% מתושבי ארצות הברית אוכלים לפחות משולש פיצה אחד בחודש.

2)  בכל שנייה, נאכלים בעולם 350 משולשי פיצה.

3)  83% מדיירי הבית שלנו מעדיפים פיצה זיתים. (לי יש פטיש לפיצה עם גבינת עזים)

בימי הטרום-צליאק, כל מוצאי שבת היה ערב פיצה. לעתים הייתי משקיעה בהכנת הבצק הביתי לפיצה ולפעמים פשוט מפזרת קטשופ עם גבינה מגורדת על פיתה ושמה בתנור. כך או כך, כל בני הבית נהנו מהארוחה.

היום, כשאנשים סביבנו שומעים שאנחנו נטולי גלוטן, הם מיד מציינים ב"ידיעה" שפסטה ופיצה אסור לנו. אם הם נחמדים, אנחנו מייד מזמינים אותם אלינו למוצאי שבת הקרובה, לערב פיצה וי איי פי.

לא תמיד הכל היה VIP. כשהתחלתי את חיפושי אחר הבצק האולטימטיבי לפיצה היה ברור לי דבר אחד: אין לי מושג איך לעשות זאת. ניסיתי המון מתכונים, ואפילו יותר מזה. לנגד עיניי עמדו (חוץ מעיסות דביקות שסיימו את חייהם בפח) שני פרמטרים חשובים: האחד, שיהיה טעים ודומה כמה שיותר לבצק "רגיל". השני, שהבצק יהיה עשוי מקמחים בריאים ולא רק סתם חבורה של עמילנים.

לפני שאגיש את המתכון לפיצה VIP, חשוב לי לשתף בשלושה טיפים מנצחים לגבי הכנת הבצק והפיצה:

i.    חשוב לתת לבצק לעמוד לילה במקרר. לתת לו לנוח.

ii.   פעמים רבות הבצק של הפיצה ללא גלוטן לא נאפה כראוי. בבצק ללא גלוטן צריך לאפות "חצי דרך", להוסיף תבלינים, ואז להכניס לאפייה נוספת.

iii.  בפיצה, כמו בהרבה מאכלים אחרים, אני אוהבת מנות קטנות. אין לי הסבר למה, אבל גיליתי שכשמכינים מנות קטנות, אישיות, זה מצליח טוב וטעים הרבה יותר מאשר פיצה אחת גדולה.

אגב, מבצק הפיצה ניתן להכין גם לחמניות. אני מכינה אותו בערב, והוא מחזיק עד ארבעה ימים במקרר.

Shira's Iphone May 2014 1213

הבצק

Shira's Iphone May 2014 1214

הרוטב

Shira's Iphone May 2014 1215

התוספות

 

יבשים:

1/4 כוס קמח אורז לבן

1/4 כוס קמח סורוגום

2 כפות קמח טפיוקה

2 כפות עמילן תפוח אדמה

1 כף קמח אורז מלא

1 כף קמח תפוח אדמה

1 כף חלבית

2 כפיות קסנטן גאם

1 כפית פקטין

1/4 כוס סוכר

1 כפית מלח

1 כף גדושה של שמרים יבשים

כל הרכיבים מעלה שווים לכוס אחת. במתכון זה יש צורך בשלוש כוסות.

רטובים:

2 ביצים בטמפ' החדר

50 גרם חמאה מומסת

1 כף שמן זית

1 כפית תמצית וניל טהור

כוס וחצי של חלב שקדים בטמפ' חדר ( ואולי יהיה צורך בעוד כף או שתיים של חלב השקדים)

 

Shira's Iphone May 2014 1216

איך מכינים:

שלב ראשון בהכנת הבצק: מנפים את כל הקמחים לקערה. מוסיפים את השמרים, הסוכר והמלח. בקערה נפרדת טורפים שתי ביצים. מוסיפים את כל הרטובים (שמן הזית, וניל, חמאה וחלב השקדים), ובעזרת מרית מערבבים. אם הבצק מעט יבש, ניתן להוסיף לפי הצורך עוד כף או שתיים של חלב שקדים.

מעתה ואילך כל התהליך יתבצע בעזרת המרית ולא בידיים. יוצרים עיגול בצקי יפה ומשאירים אותו בקערה. את הקערה עוטפים בנייר נצמד שקוף ומכניסים למקרר ללילה.

הכנת רוטב פיצה קלאסי: משתמשים בסיר יחסית שטוח ומחממים ארבע כפות שמן זית. לוקחים בצל גדול יפה ומגרדים אותו בפומפיה בצד הדק. כותשים שלושה שיני שום. מוסיפים את הבצל והשום לסיר ומחממים קלות (בסביבות 30 שניות). מוסיפים לסיר כף של סירופ מייפל טהור ומשחימים עוד קצת את הבצל. מוסיפים לסיר שתי קופסאות קטנות של רסק עגבניות. לוקחים את אחת הקופסאות הריקות, ממלאים אותה במי ברז ושופכים לסיר. מערבבים היטב ומוסיפים צרור של תימין טרי וכפית שטוחה של תבלין אורגנו יבש. לא לשכוח כמובן קורט מלח. מערבבים ובוחשים על אש נמוכה במשך 8-10 דקות והרי לנו רוטב פיצה טעים.

חזרה לתהליך הכנת הבצק לפיצה: כעבור 12 שעות מהכנת הבצק.

ראשית, מחממים תנור ל – 200 מעלות. אם יש לכם אבן לאפיית פיצות זה רק ישבח את הטעם והאפייה.

על משטח שיש נקי מפזרים קמח רב שימושי (אני משתמשת בקמח תמי. גם קורנפלור עושה את העבודה). לוקחים חתיכת בצק בגודל של כדור גלידה ומגלגלים על הקמח עד שהבצק מתקמח היטב וניתן לעבוד איתו. כעת, בעזרת מערוך משטחים את הבצק עד לקבלת עיגול יחסית דק (אני אוהבת להפוך את הבצק מצד לצד בעזרת שפאכטל מטבחי מפלסטיק). ממשיכים בתהליך עד לקבלת עיגולים דקים. במקרה שאין אבן לאפיית פיצות, יש להניח את הפיצות על תבנית רגילה עם נייר אפייה שעליו מפוזר מעט קמח. אם יש אבן לאפיית פיצות – פשוט להניח את הפיצה על האבן.

בשני המקרים, אופים בסביבות חמש דקות כל צד. כעבור כעשר דקות מוציאים את הבצק-פיצה, מורחים עליו רוטב פיצה, ומפזרים מעל גבינה צהובה מגורדת.

כמובן שזה המקום והזמן לשדרוגים (בעברית: קומבינות) וגיוונים של הפיצה: שילוב של גבינת פרמזן מגורדת מביא את השילוב בין גבינה לבצק למושלם. מגוון הצבעים והצורות על הפיצות, מגבירים את הכיף והתאבון אצל הסועדים: עגבניות פרוסות, זיתים ירוקים, תירס, גמבה חתוכה לרצועות, גבינת עיזים, עלי בזיליקום, טונה ובעצם כל העולה על הדמיון.

מחזירים את הפיצה לתנור ואופים עד שהגבינה נמסה וזהובה.

מוציאים, מגישים, מתענגים, ומרגישים VIP.

 

 

בולונז מאהבה

בולונז הוא אחד המאכלים האהובים עלי. אם אני רק אומרת שלוש פעמים את המלה בו-לו-נז, הפה שלי כבר מתמלא רוק. כשהייתי ילדה, הפולנייה כמעט אף פעם לא הכינה לי אותו בבית משום מה, ומכיוון שכך, ההזדמנות היחידה שלי לאכול אותו הייתה במסעדה או אצל חברים.

בשבילי המנה המושלמת היא לא ספגטי עם בולונז, אלא בולונז עם קצת ספגטי. כשהילדים לא רואים, אני הכי נהנית לאכול את הבולונז ישירות מהסיר, כדי "ליישר" אותו (וזה אף פעם לא מספיק ישר).

בהזדמנויות אחרות אנחנו אוכלים אותו על קינואה, אורז, פירה, או פשוט "נקי" ישר לפה.

יש לי מספר גרסאות שונות לבולונזים, אבל כאן אשתף בגירסא הקלאסית, שאותה הילדים הכי אוהבים. היא גם בריאה יותר, כי מאפשרת להכניס לילדים עוד כמה ירקות לתפריט.

במקרה של אירוח מבוגרים אני משדרגת בעזרת יין אדום או תבלין או ירק מיוחד שהתגלגל למטבחי.

006

מה צריכים:

חצי קילו בשר טחון טרי (חשוב להקפיד שיהיה טרי). אני מבקשת מהקצב טחינה כפולה. מי שאוהב את זה יותר גס יסתפק באחת. כך או כך, חשוב שהבשר יהיה טרי. המחיר הוא כפול אבל ההנאה היא משולשת וזה שווה בריבוע. לא כל יום הוא יום בולונז.

בצל אחד גדול

4 שיני שום טרי

1 גזר

1 קישוא

1 קופסת עגבניות מרוסקות

1 קופסת רסק עגבניות קטנה

סירופ מייפל טהור

תבלין פפריקה אדומה מתוקה

עלי תימין, צרור עלי בזיליקום

4 כפות שמן זית

מה עושים:

בסיר כבד מחממים את השמן זית. בפומפיה מגרדים את הבצל. את השום פורסים לפרוסות ומוסיפים לסיר. משחימים קלות ומוסיפים 2 כפות סירופ מייפל טהור. מוסיפים את הגזר והקישוא, שניהם אחרי שגורדו בפומפיה. מטגנים קלות עד לריכוך הירקות. ממשיכים להשחים ומוסיפים את הבשר הטחון. שימו לב שהבשר צריך להיות בטמפרטורת חדר בזמן ההוספה לסיר. משום שכך יש להוציאו מהמקרר כשעה לפני ההכנה. זה פרט קריטי להוספת הטעם.

על אש בינונית בוחשים מדי פעם בעזרת כף עץ. מוסיפים את רסק העגבניות והעגבניות המרוסקות, ממשיכים לערבב, ומוסיפים כמעט כוס של מים תוך כדי ערבוב. מוסיפים את הבזיליקום והתימין. ממליחים לפי הטעם ומוסיפים כף שטוחה של פפריקה מתוקה ומערבבים.

מנמיכים את האש ומבשלים למשך שעה. אם יש סבלנות, שעה וחצי של בישול יהיו טובים יותר, כמובן תוך כדי ערבוב מדי פעם.

זהו. זה מוכן. מסתובבים עם הגב לילדים ומתחילים לאכול ישירות מהסיר. לא לשכוח להשאיר גם לאחרים. הם יאהבו אתכם על זה.

 

 

 

 

 

בורקס מעולה מקמח חומוס

שם המשימה: "אני חייבת להכין את זה בעצמי בבית."

שם המאכל: בורקס נהדר ללא גלוטן.

המטרה: הכנת בורקס בריא ללא חומרים משמרים וקמחים מעובדים.

החסרונות: ההכנה היא פצ'קראיי (ביידיש: הרבה התעסקות ולכלוך בידיים).

היתרונות: אם התגברת על הנ"ל ההנאה היא עצומה וכמויות הבורקס הן גדולות וזולות יחסית למה שניתן לקנות בחנות.

יתרון נוסף: ניתן "לשחק" עם מגוון המילוי.

יתרון אחרון ודי: ניתן להקפיא ולשלוף ברגעים המתאימים.

בקיצור: לא לבעלי לב חלש אבל הנאה צרופה ותענוג גדול.

071073074075

076077078079

080

הרכיבים:

כוס קמח חומוס

כוס קמח סורוגום

כוס קמח תירס דק

חצי כוס קמח אורז לבן

1/3 כוס קמח תפוח אדמה

1/3 כוס עמילן תפוח אדמה

כף קסנטן-גם

כף פסיליום

כפית אבקת אפייה

כפית מלח

ביצה אחת ומעט שומשום להברשת הבורקס

הרטובים:

200 גרם חמאה נמסה

כוס חלב שקדים בטמפ' חדר

כוס מים בטמפ' חדר

כף חומץ תפוחים

2 כפות שמן קוקוס נוזלי

למילוי של הבורקס:

3/4 כוס זיתים ירוקים פרוסים

גביע גבינה לבנה 9%

כוס גבינה צהובה מגורדת

3 כפות ריקוטה

1 כף קורנפלור

ההכנה: מנפים את כל היבשים לתוך קערה. את כל הרטובים טורפים בקערה נפרדת. שופכים את הרטובים ליבשים ומערבבים היטב בעזרת מרית, עד שיוצרים כדור ומניחים אותו בתוך הקערה ל"מנוחה" של לפחות חצי שעה בטמפ' חדר.

בזמן שהבצק נח חצי שעה מכינים את המלית: לתוך קערה מכניסים גבינה לבנה, גבינה מגורדת וריקוטה. תוך כדי בחישה מוסיפים כף קורנפלור ואת הזיתים הירוקים. בוחשים היטב היטב עד שאין גושים והכול אחיד.

כעבור חצי שעה מקמחים את השיש בקמח רב תכליתי ללא גלוטן (אני אישית משתמשת בקמח תמי), ומתחילים "לשחק" עם הבצק. מוציאים אותו ומגלגלים על השיש, יוצרים כדור יפה, חוצים לחצי ומשם לרבע. בעזרת המערוך משטחים את הבצק עד לקבלת צורה מלבנית יחסית דקה ונוחה לעבודה. את המלבן הזה מחלקים לריבועים של בסביבות 5 סמ"ר. במרכז כל ריבוע שמים כפית של המלית ומצמידים קצה אחד לנגדי שלו ליצירת משולש. חשוב להדק היטב בצדדים כדי שהמלית לא תגלוש במהלך האפייה.

שימו לב שזה החלק המתסכל מעט בתהליך. מניסיון, כש"חיפפתי" בחלק הזה הבורקס נפתח במהלך האפייה והמלית גלשה החוצה.

לוקחים תבנית לתנור, מניחים עלייה נייר אפייה ועל הנייר את הבורקסים עם מעט רווח אחד מהשני. בקערה קטנה טורפים ביצה, מברישים את הבורקסים ומפזרים שומשום מעל.

אופים בתנור שחומם מראש ל- 180 מעלות במשך 30 דקות או עד שנראה מוזהב ומוכן.

 

 

כדורי אנרגיה

אני אוהבת כדורי שוקולד, זו המצאה מעולה לדעתי. רק שלאחרונה יש לי בעיה קטנה איתם. לא עם הכדורים, איתם הכול בסדר. הבעיה שלי היא עם השוקולד. או ליתר הדיוק, עם הנקיפות מצפון שאחרי אכילת השוקולד. לתקופה מסוימת ניסיתי חטיפי אנרגיה. כן, גם עם מלבנים אני מסתדרת,

לא רק עם עגולים. אבל גם הם, בסופו של רכיב, איך לומר זאת, מלאים בסוכר פשוט שלא ממש תורם לי.

בקיצור, התעורר בי חשק להמציא גרסא חדשה של כדורי שוקולד, רק בלי השוקולד. במקום השוקולד יהיה משהו בריא שמגביר את האנרגיה לאורך זמן. סוג של מיני-ארוחת בוקר או BOOST של אנרגיה ומילוי המאגרים בגוף לפני אימון בוקר או ב"רגעי משבר" במהלך היום. בקיצור,

חטיף מנחם בלי "תופעות לוואי". ניסיתי, ערבבתי, טעמתי, בדקתי, כיבדתי… ויצא כדור טעים, איכותי, ובריא. ללא גלוטן וללא סוכר. עם חמאת שקדים, עם תמרים ועם כל טוב. והרי המתכון לפניכם.

965

966

967

הדברים הטעימים והבריאים שבתוך הכדור:

חצי כוס גרגרי גוז'י

חצי כוס חמאת שקדים

חצי כוס טחינה גולמית אתיופית

שבבי קוקוס

שומשום מלא

כף תמצית וניל טהור

קורט מלח

כף פשתן שלם

שישה תמרים מגולענים

כף זרעי צ'יאה

כפית אבקת בי-פולן

 

איך מכדררים נכון:

משרים את גרגרי הגוז'י במשך חמש דקות (עד שמתרככים מעט). מכניסים את גרגרי הגוז'י המסוננים לבלנדר יחד עם חמאת שקדים, טחינה גולמית, תמרים ותמצית וניל, וטוחנים במשך דקה-שתיים. עוצרים את הטחינה, ומוסיפים פשתן, מלח, צ'יאה, ואבקת דבורים. כעת יש שוב לטחון למשך שתי דקות.

מכינים שתי צלוחיות. באחת מפזרים שבבי קוקוס ובשנייה שומשום מלא. בעזרת כפית לוקחים מהעיסה ובידיים מעט רטובות במים מכינים כדור. מצפים את הכדור בשבבי קוקוס או שומשום מלא לפי בחירה, עד לסיום העיסה. אפשר להכין כדורים בגדלים שונים לגיוון. בכל מקרה, לשמירה על הטריות חשוב לשמור אותם בכלי אטום במקרר.

שניצלונים קריספים וקראנצ'ים

אצלנו בבית לא אוכלים שניצל. אף פעם. אצלנו אוכלים שניצלונים. כן, זו שטות שאני המצאתי, אבל את השניצלונים אני יכולה לאכול בלי הפסקה, בזמן ששניצל לא עושה לי את זה. תרשו לי לנסות להסביר: הפולנייה (ותודה שהביאוני עד הלום…), שרוב המנות שלה הן באמת דלישס, אוהבת להכין את השניצל שלה עבה, גדול, עם סחוסי וטעם חזק של עוף. במלים אחרות, פשוט לא יורד בגרון.

באופן לא מפתיע, גם הבכור שלי (ושוב תודה להוריי שהביאוני…) לא מצליח להוריד בגרון שניצל עבה גדול וסחוסי.

הבשורה שאיתה אני באה היום, ושאותה טוחנים בבית חופשי, היא… שניצלונים קטנים, דקים, קריספים, קראנצ'ים וללא סחוס. שאפילו אבא שלי (שבדרך כלל רק טועם בעמידה) לא יכול לעמוד בפניהם ומבקש לארוז לו כמה הביתה.

475

החזה עוף

476

לימון מוסיף המון

477

התיבול

אז מה בעצם צריך להכין?

1 קילו חזה עוף

2 ביצים

3 כפות קטשופ

פרורי לחם ללא גלוטן. ניתן להשתמש בפרורי לחם ללא גלוטן הקלאסיים. אני אישית אוהבת שילוב של כוס קמח חומוס עם כוס קמח תירס דק.

שמן קנולה

לימון סחוט

כף שטוחה של מלח

כף שטוחה של אבקת שום

כף גדושה של אבקת תבלין-על-האש של פרג

 

ואיך הופכים את כל זה לשניצלונים?

מנקים את החזה עוף. דופקים עליו ומוציאים ממנו את כל הסחוסים. חותכים אותו לרצועות ושמים בקערה. על כל הרצועות יש לשפוך את הלימון הסחוט ולערבב טוב. בצלחת יחסית עמוקה יש לטרוף את הביצים עם הקטשופ. במקביל, בקערה עמוקה מערבבים את הקמח חומוס עם הקמח תירס עם השום, המלח ואבקת תבלין על האש.

שתי פעולות חשובות שהופכות את השניצלונים לבלתי ניתנים לעצירה: את השניצלונים אני אוהבת להשרות עם הלימון בין עשרים דקות לחצי שעה. רק לאחר מכן מוסיפים את הבלילה. בנוסף, חשוב להכין את הרצועות ולשמור בכלי סגור לפחות שעתיים לפני הטיגון. זה הסוד להוציא אותם יותר פריכים, יותר דקים ויותר טעימים. אם ממהרים אפשר פשוט להכין כמו שזה.

מחממים שמן קנולה על אש גבוהה. כשהשמן חם מאוד מכניסים את השניצלונים ומעבירים לאש בינונית ומטגנים משני הצדדים עד להזהבה. בסיום מעבירים לנייר סופג.

עורמים את כל השניצלונים על צלחת אחת גדולה, קוראים לכולם לשולחן ורואים איך הערימה מתחסלת צ'יק צ'אק. זה הזמן להנות מהשקט. הפיות שלהם יהיו עסוקים באכילה בדקות הקרובות.

 

478

להתחיל להזיל ריר…

 

קראמבל אפרסקים

אחד הדברים הכיפיים במזון, הוא לקבל אותו כמה שיותר קרוב למקור, לשורש שלו. למשל, לימונים היישר מהעץ בגינה, ביצים מהמשק, חלב עיזים היישר מהרפת, שמן זית מהכפר, תאנים ישירות מהעץ של השכן וכו'.

אני אוהבת את ההרגשה הזו כי יש בה אלמנט של התחברות לטבע וחזרה לשורשים. כשחושבים על זה לעומק, מכאן נובע הקסם של השווקים בעולם.

לפני מספר ימים הפתיעה אותנו חברה טובה בשלושה קרטונים עמוסים באפרסקים לבנים, היישר מהמשק. ממש במקרה, אפרסקים לבנים הם הזן האהוב עלי.

לכבוד הקיץ החם והחברה הטובה, הכנתי קינוח מתוק וקל להכנה, שמבוסס, כמובן, על אפרסקים.

480482484483

 

486485487490

מה הכנתי:

1/4 כוס קמח קוקוס

1/4 כוס קמח שקדים

3/4 כוס אגוזי מלך גרוסים

2 כפות חמאה קרה

סירופ מייפל טהור

2 כפות תמצית וניל טהור

1 כף פקטין

חצי תפוז סחוט

אה, וכמובן… אפרסקים. גדולים, קטנים, שעירים או חלקים, לא משנה אבל לפחות בין 4 ל – 6 אפרסקים.

בתבנית 24 עגולה

מה עשיתי:

אחרי ששטפתי את האפרסקים וניגבתי היטב, פרסתי אותן לפרוסות והנחתי בתבנית שטוחה.

מעל הכול זילפתי סירופ מייפל טהור ופקטין, וערבבתי. הכנסתי לתנור שהוכן מראש בטמפ' של 200 מעלות במשך 20 דקות. במהלך 20 הדקות הללו, פתחתי את התנור פעמיים וערבבתי את האפרסקים בעדינות (חשוב לא לפצוע אותם).

במקביל, בקערה נפרדת, ערבבתי את קמח הקוקוס, קמח השקדים, האגוזים, החמאה, שלוש כפות סירופ מייפל טהור ואת תמצית הוניל. ערבבתי היטב עם היד עד שנהיה סוג של קראמבל.

לקחתי את התבנית של הקראמבל, שימנתי במעט חמאה את התחתית, ומעל פיזרתי חצי מהכמות של הקראמבל. הוצאתי את האפרסקים שסיימו 20 דקות בתנור (התנור עדיין עובד, לא לסגור אותו!). סידרתי את האפרסקים בתבנית מעל הקראמבל בצורה מעגלית, ומעל פיזרתי את שארית הקראמבל. בעזרת ערבול קל הכל התמזג, והכנסתי ל 15 דקות בתנור.

כעבור רבע שעה, פיזרתי מעל את חצי התפוז הסחוט והכנסתי לתנור, ו- 10 דקות אחרי הקראמבל כבר היה מוכן. יצא דלישס וכולם ליקקו את האצבעות. הייתה לנו הרגשה שהטעם משודרג משום שהאפרסקים הגיעו היישר מהמשק ולא מהחנות…

 

הערה קטנה לגבי הגשת הקראמבל: כשמגישים את הקראמבל אפשר ללכת על "מסלול חם" או "מסלול קר". במסלול קר, שמתאים ליום חם, הקראמבל מוגש היישר מהמקרר. במסלול החם הוא מוגש אחרי היציאה מהתנור, ועדיף עם כדור גלידה וניל ליד. תהנו.